*

• שימוש במחשבון זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי על ידי עורך דין העוסק בתחום הנזיקין והביטוח הלאומי והינו באחריות המשתמש בלבד.

• המחשבון מהווה סימולציה בלבד ואינו מחליף את חישובי המוסד לביטוח לאומי. החישוב הסופי, המחייב והקובע מבוצע אך ורק על ידי המוסד לביטוח לאומי.

• התוצאה המוצגת היא סכום הברוטו. מסכום זה ינוכו במקור מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות כחוק.

• הכנסה חייבת לשכיר: כל רכיב שכר והכנסה המחוייבות בתשלום דמי ביטוח לאומי, כולל שכר יסוד, שעות נוספות, פרמיות, עמלות, מענקים (כמו, למשל, הבראה, ביגוד, משכורת 13). אם המעסיק משלם במהלך 11 החודשים שלאחר הפגיעה תשלום נוסף (דמי הבראה, ביגוד, בונוס וכו') בסכום של 1/4 לפחות משכר המינימום, ו/או  הפרשי שכר עבור החודשים שלפיהם חושבו דמי הפגיעה מלכתחילה, תתכן זכאות לתשלום הפרשים לדמי הפגיעה. יש לבחון אפשרות להגיש "בקשה לתשלום הפרשים" בהתאם.

• הכנסה חייבת לעצמאי: ככלל, תקנה 11(א) לתקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשמ"ד-1984 קובעת שאם אירעה לעצמאי פגיעה בעבודה המזכה בדמי פגיעה לתקופה של 90 ימים לפחות, או פגיעה המזכה בקיצבת נכות או במענק (כלומר, 9% נכות ומעלה - נכון לשנת 2026) - ההכנסה לפיה חויב במקדמות לפני הפגיעה תיחשב כ"הכנסה לפי שומה סופית" לעניין אותה שנה ולפיה וממנה ייגזרו וישולמו דמי הפגיעה, גם אם יסתבר בדיעבד כי ההכנסות לאותה שנה היו גבוהות (או נמוכות) יותר ("גמלה חוסמת"). סטייה מהכלל הנ"ל הוכרה, עד היום, במקרים חריגים (למשל, שכעצמאי מסר דו"ח עדכני על הכנסותיו לביטוח לאומי, או לרשויות המס, לפני  התאונה, מבלי שהיה מודע להשפעת הדיווח על גמלתו, או כאשר הדו"ח לא נקלט עקב כשל בירוקרטי).

• דמי הפגיעה ליום לשכיר ו/או לעצמאי מחושבים באופן הבא: 75% מההכנסה החייבת כנ"ל ב-3 החודשים המלאים שקדמו ל-1 בחודש שבו הופסקה העבודה בשל הפגיעה, או חודש הפגיעה עד ליום הפגיעה ושני החודשים שקדמו לו, לחלק ב-90 (שכר יומי)- הגבוה מבין השניים, ועד למקסימום דמי הפגיעה (מעודכן ל-1 בינואר בכל שנה). במקרה שלא שולם שכר מלא לשכיר במהלך החודשים הקובעים כנ"ל שקדמו לפגיעה, תבחן אפשרות לחשב את דמי הפגיעה כאילו שולם שכר מלא במקרים מוצדקים ומתאימים (למשל, שירות מילואים, מחלה בהתאם לאישור וכו').

• תקופת תשלום מקסימלית: עד 13 שבועות (91 ימים) אי כושר (בפועל), ימים קלנדריים ורציפים (כולל שישי-שבת וחגים) הנמנים ממחרת יום הפגיעה עצמה, ללא קשר למועד תחילת אי-הכושר בפועל.

• 12 ימים ראשונים לפגיעה של שכיר: יום הפגיעה אינו משולם על ידי הביטוח הלאומי (על המעסיק לשלם עבורו שכר מלא). אם תקופת אי-הכושר הייתה פחות מ-12 ימים המוסד הביטוח הלאומי לא משלם עבור יומיים ראשונים (הימים ה-2 וה-3 למניין, כיוון שהראשון על חשבון המעסיק). אם תקופת אי-הכושר הייתה 12 ימים ומעלה הביטוח הלאומי משלם עבור כל הימים החל ממחרת יום הפגיעה. המעסיק נושא בעלות 12 הימים הראשונים (הוא משלם לביטוח הלאומי או שהסכום מקוזז מהחזר דמי הפגיעה).

• 12 ימים ראשונים לפגיעה של עצמאי: לעובד עצמאי אין זכאות בכלל לתשלום עבור 12 הימים הראשונים.

• מס הכנסה: מנוכה מדמי הפגיעה שנחשבים כהכנסה מעבודה (ניתן להחיל נקודות זיכוי).

• דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות:  מנוכים מדמי הפגיעה כפי שמנוכים משכר.

• דמי הפגיעה ליום מוגבלים בתקרה הקבועה בחוק (מעודכן ל-1 בינואר בכל שנה).

• אם הנפגע חזר לעבודה חלקית, דמי הפגיעה יחושבו באופן יחסי להפחתה בשכר.​

• הזכאות לדמי פגיעה מוגבלת לתקופה של 12 החודשים שקדמו לחודש שבו הוגשה התביעה בפועל למוסד לביטוח לאומי.  לא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור (ס' 296  לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995) (החוק) ההפחתה מבוצעת על בסיס חודשי קלנדרי (ולא יומי), כך שחודש ההגשה הוא העוגן לקביעת תקופת התשלום.

• מחשבון זה אינו מביא בחשבון הפרשי הצמדה, ככל שיש\יהיה עיכוב בתשלום הגמלה (מעל חודש קלנדרי מלא מהחודש בעדו היא משולמת), בהתאם להוראות סעיף 297א לחוק.