Question 1

תוך כמה זמן מקבלים פיצויים?

Accepted Answer

"כל מקרה לגופו". 
לכל תיק קצב התנהלות משלו בהתאם לנסיבותיו.
יש תיקים פשוטים או "בשלים" שניתן לסיימם תוך זמן קצר יחסית, לעיתים אפילו אחרי מכתב התראה לפני תביעה, ומבלי צורך להגיש אפילו כתב תביעה, ויש תיקים מורכבים, או כאלה שבהם הפגיעה והנזק "טריים" עדיין, שיש להמתין להתגבשות הנזקים (עפ"י רוב בנזקי גוף מדובר בפרק זמן של כשנה עד שהמצב נחשב יציב) ולנהלם בהתאם, גם אם לאורך זמן.
יש תיקים שניתן לסיימם בתשלום פיצויים מבלי להגיש תביעה לבימ"ש, וזאת במשא ומתן ישיר למול חברת הביטוח שאורך לרוב מספר חודשים.
יש תיקים שאין מנוס מניהולם אלא בבימ"ש, לעיתים במשך מספר שנים.
בכל מקרה, החוכמה איננה לסיים תיק "מהר", רק כדי לקבל כל פיצוי שהוא, והעיקר שיהיה מהיר.
החוכמה היא לדעת ולזהות אם מדובר בתיק עם סיכוי לנכות ופוטנציאל לפיצוי כספי ותשלום פיצויים גבוה (עניין של ניסיון לרוב) ולהתנהל נכון ובסבלנות כדי למקסם את התוצאה.
כאן בדיוק באים לידי ביטוי ונבחנים נסיונו ומקצועיותו של עורך הדין המייצג, שיידע להכווין אתכם ולתת לכם את הייעוץ הנכון כיצד להתנהל.
פנו אלי עוד היום לקבלת ייעוץ!

Question 2

כמה כסף אקבל כתשלום פיצויים?

Accepted Answer

שאלת "מיליון הדולר"! (ולא, ככל הנראה, התשובה איננה "מיליון דולר").  
מי שמבטיח לך סכומים (ובוודאי מי שזורק לאוויר סכומי עתק) כבר בשיחה הראשונה – מטעה אותך. 
כל מקרה נבחן, ותמיד ייבחן, אך ורק לגופו ולנסיבותיו. 
תשלום פיצויים הוא תוצאה של שקלול של מספר רב של גורמים ושיקולים אינדיבידואליים לכל נפגע ולכל מקרה (טיב הפגיעות, קיומה של נכות רפואית וטיבה ושיעורה, קיומה וטיבה של נכות תפקודית, גובה השכר, פגיעה בשכר, צורך בעזרה, צורך בטיפולים והוצאות ועוד), כמו גם ובעיקר הערכה של סיכונים וסיכויים
חלק מהדברים והנתונים ידועים לפעמים מראש, או מתבררים תוך זמן קצר (למשל, גובה השכר שניתן לברר מהתלושים). חלקם מתבררים בחלוף זמן ולאחר התגבשות הנזקים (כמו למשל נכויות שמתבררות עפ"י בדיקות וחוות דעת מומחים רפואיים) וחלקם (הערכות של סיכונים וסיכויים) טעונים יכולת ניתוח והפעלת שיקול דעת משפטיים המבוססים על ידע מקצועי וניסיון רב שנים בתחום ומבוצעים כל העת ומשתנים בהתאם להתקדמות ולהתפתחויות בהליך.
מה שבטוח הוא שאין ולא ניתן ללמוד ולהקיש מנזק שנגרם ופיצוי כספי שניתן במקרה אחד (בן הדוד או החבר המפורסם שקיבלו מיליונים כביכול) לגבי הנזק והפיצוי במקרה אחר, אפילו אם ה"שמועות" נכונות ואפילו אם המקרה שלכם "דומה" לכאורה.
כעו"ד מקצועי ואחראי שמכיר וחי את התחום אני לא מוכר אשליות ולא מבטיח הרים וגבעות. אני כן מבטיח לפעול בצורה הכי מקצועית וטובה עבורך ולמצות כל שקל שמגיע לך לפי החוק והפסיקה העדכנית ביותר. 
אנהל את התיק בשקיפות, ואת\ה תדע\י בכל שלב מה מצבך.
פנה\י אלי ואשמח לעזור ולסייע!

Question 3

מהי "נכות"?"

Accepted Answer

בגדול, נכות יכולה להיות כל פגימה, מום, ליקוי או מגבלה נפשית, רגשית, שכלית או גופנית שהיא, שגורמת בפועל, או שיש באפשרותה לגרום, לשינוי לרעה במצב הבריאותי-נפשי-שיכלי-גופני של האדם, ו/או להשפעה לרעה על יכולתו של אדם לנהל את עצמו, לתפקד או ליצור אינטראקציה עם הסביבה.
ככל שהדבר נוגע לעולם המשפט ולתביעות בגין נזקי גוף, קיומה של נכות, טיבה, שיעורה והשפעותיה (אם בכלל) נבדקים, נמדדים, מכומתים ונקבעים על יסוד התיעוד הרפואי, לרבות בדיקות עזר והדמיה, עפ"י בדיקות קליניות וכן ובשורה התחתונה ע"י מומחים רפואיים שתפקידם לתת חוות דעת בעניינו של הנפגע, ושללא חוות דעתם - אין ולא ניתן להוכיח (או לסתור) טענות לנזקים בכל עניין רפואי שהוא.
ככלל, "נכות" נקבעת בגין ממצאים אובייקטיביים וקליניים וכן ובעיקר בגין מגבלות וגריעה מיכולת וכושר התפקוד ולא בגין תלונות סובייקטיביות או "כאבים" בלבד, ואפילו לא על סמך ממצאים בבדיקות הדמיה (עם אפשרות לחריגים מסויימים, כמו, למשל, נכות בגין שבר בחוליה בעמוד השדרה שניתנת בגין השבר, כשלעצמו, או פגיעות ונכויות שמטבען ומטיבן הן בתחום "רפואת כאב" ובגין כאבים, או תלונות בתחום הנפשי שמטבען ומטיב הן סובייקטיביות בעיקרן).
ככלל, בתביעות "רגילות" (שלא מול משהב"ט) הנכות נקבעת על יסוד סעיפי הפגימה שנקבעו בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 הידועות יותר כ"ספר הליקויים", "רשימת הליקויים והמחלות" או "ספר המבחנים" של המוסד לביטוח לאומי.
בתביעות מול משרד הביטחון נקבעת הנכות מכוח תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), תש"ל-1969
אסור להיקלע להלך המחשבה הנפוץ מאד (אך שגוי ומסוכן) של "אני יודע הכי טוב מה יש לי" או "אני סובל מכאבי גב תחתון או בעמוד שדרה מותני \ כאבי ברכיים \ כאבים בצוואר \ צוואר תפוס \ כאבי רגליים \ כאבים בכתף , בשורש כף היד (וכו'; בחרו את המתאים לכם - כל אחד לפיו תלונותיו האישיות) אז בטוח יש לי נכות" (או להיפך - "אני בטוח שאין לי כלום").
חשוב מאד להתייעץ בהקדם האפשרי לאחר הפגיעה עם עו"ד מקצועי ומנוסה - עורך דין לנזיקין, וספציפית עורך דין לנזקי גוף, שיידע גם להכווין אתכם לרופאים הנכונים, לבדיקות הנכונות ולמהלכים הנכונים לבירור מצבכם הרפואי.  
אשמח לעמוד לרשותכם ולתת לכם את הייעוץ הדרוש לכם!

Question 4

מה ההבדל בין "נכות רפואית" ל"נכות תפקודית"?

Accepted Answer

נכות רפואית היא הנכות שרופא מומחה קובע אחרי שהוא בודק את המסמכים הרפואיים, את הבדיקות השונות שביצעת, וכן (ובעיקר) מבצע בדיקה פיזית-קלינית שלך. הנכות הרפואית נקבעת בגדול עפ"י ספר המבחנים של המוסד לביטוח לאומי (תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956)– למשל, פגיעה בצוואר עם מגבלה קלה בתנועות עמ"ש צווארי מתאימה, עקרונית, לנכות רפואית בשיעור של 10% לפי תקנה 37(5)(א) .זה המספר ה"יבש" או ה'מחירון הפורמאלי' של סוג וטיב הפגיעה, וזה לא משנה מבחינה זו  אם את\ה עובד\ת בנייה, טייס\ת, עובד\ת בהייטק או ספרן\ית.
נכות תפקודית -- זו הנכות שמעריכה כמה הפגיעה \הנכות הרפואית מגבילה ומפריעה לך (תכלס) בחיים ובעבודה. אילו מגבלות והשלכות יש לנכות הרפואית בפועל בחיי היומיום ועל יכולת ההשתכרות והתפקוד. כאן ביהמ"ש הוא זה שמתרשם מהשלכות והשפעות הפגיעה עליך והוא זה שקובע, ולא הרופא. עקרונית, הנכות התפקודית יכולה להיות גבוהה\נמוכה מהנכות הרפואית, אפילו משמעותית.
בוא\י ניקח דוגמה: נניח שנפגעת בזרת. הרופא יגיד שהפגיעה שיש לך בזרת מתאימה\שווה ל- 5% נכות רפואית. אם את\ה פקיד\ה בנק, חברת הביטוח תגיד: 'זה לא מפריע לו להקליד, הנכות התפקודית שלו היא 0%' ובאמת יכול להיות שזה המצב והפגיעה הזו לא תפריע לך בכלל.  אבל אם את\ה פסנתרן\ית  מפורסם\ת או מנתח\ת? ה-5% האלה בזרת עלולים להוות 100% נכות תפקודית עבורך, כי את\ה לא יכול\ה לעבוד במקצוע שלך יותר!
את ביהמ"ש מעניינת בעיקר הנכות התפקודית. כאן "הכסף הגדול". כדי להצליח ולקבל פיצוי כספי משמעותי לא מספיק "לאסוף" ולקבל כמה שיותר "אחוזי נכות רפואית" (למרות שזה תמיד טוב) . גם 100% נכות רפואית לא יובילו בהכרח, בסופו של יום, לפיצוי משמעותי, אם בפועל הם לא מתורגמים למגבלות ולא משפיעים על היכולת לעבוד ולחיות ו/או על כושר ההשתכרות והשכר. מנגד - גם  פגיעה או נכות רפואית שנראית לכאורה קטנה על הנייר יכולה להניב פיצוי לא מבוטל כל עוד ניתן להוכיח שהיא משבשת ותשבש את היכולת להרוויח כסף, להתקדם בעבודה או לתפקד בבית כמו פעם.
תתחיל\י לשים לב  ואפילו לרשום לעצמך -  ובכל מקרה להקפיד לתעד בתלונות אצל הרופאים ובכל מקום אפשרי אחר - איך הפגיעה והתאונה משפיעים עליך ואיפה הם פוגשים אותך כל יום וביומיום - מהרגע שאת\ה שוכב\ת לישון במיטה בלילה, במהלך הלילה ובמהלך כל היום ועד לרגע שאת\ה נשכב\ת לישון שוב. 
זה חשוב וזה מה שעשוי להניב לך את הפיצוי המקסימלי.

Question 5

האם אצטרך לשלם מס הכנסה על פיצויים שקיבלתי בעקבות נזק גוף שנגרם לי?

Accepted Answer

עקרונית, על פיצויים כספיים שמשולמים בגין נזק גוף לא נדרשים לשלם מס הכנסה.
ס' 9(7) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] התשכ"א-1961 קובע לעניין פיצויים פטורים כתוצאה מנזק גוף - "כל סכום הון שנתקבל כפיצויים כוללים על מוות או חבלה".
יחד עם זאת, לכל כלל יש חריג והדברים אינם תמיד "שחור או לבן", והדברים נכונים גם בהקשר זה.

Question 6

מה זה בכלל "היוון"?"

Accepted Answer

היוון הוא "הפיכה להון; חישוב הערך הנוכחי של סכום כסף שישולם בעתיד או חישוב הערך העתידי של סכום כסף שישנו בהווה" - שושנה בהט ומרדכי מישור מילון ההווה (1995).
בהקשר של פיצויים בגין נזקי גוף, פעולת ההיוון מבוצעת כאשר לניזוק משולם סכום כסף (לרוב גדול), כסכום חד-פעמי היום, וזאת כפיצוי בגין נזקים עתידיים, למשל הפסדי שכר, הוצאות רפואיות או עזרה חודשיים, שיכולים להתפרש לעתיד על פני שנים רבות.
ההיוון נועד, מבחינה זו, לגלם את ההנחה שערך הכסף המשולם כיום, וב"מכה" אחת, גדול יותר מערכו העתידי, ותוך התחשבות בכך שהניזוק יכול להשקיע את הכספים ולהניב, בהתאם, "רווחי" ריביות.
לעת הזו (3/2020), ריבית ההיוון עומדת על 3% (על שיעור הריבית ראו תשובה נפרדת).

Question 7

מהו שיעור ריבית ההיוון על פיצויים בגין נזקי גוף?

Accepted Answer

במשך שנים רבות התלבטו בתי המשפט בשאלה מהו שיעור ריבית ההיוון הראוי לפיצויים בגין נזקי גוף.
במרוצת השנים שלטה העמדה (בעקבות הלכות של בית המשפט העליון) לפיה ריבית ההיוון במקרים אלה תעמוד על 3%.
מעת לעת, הובאו בפני בתי המשפט מקרים פרטניים בהם נעשה ניסיון להביא לשינוי הריבית, והפחתתה, בין היתר על יסוד חוות דעת כלכלנים, ולאור הטענה כי ריבית היוון בשיעור 3% איננה ריאלית, ואיננה משקפת את המצב הכלכלי ואת הריביות הריאליות במשק, שלמרבה הצער לא צלחו.
ביום 1.10.17 תוקנו (תיקון תשע"ו-2016) תקנות הביטוח הלאומי (היוון) תשל"ח-1978 ("תקנות ההיוון"), באופן שבו הופחתה ריבית ההיוון מ3% ל-2% בכל הנוגע להיוון תגמולי המוסד לביטוח לאומי. בכך נדמה היה כי, סוף כל סוף, הגיעה העת לשינוי ריבית ההיוון גם לגבי פיצויים לניזוקים נזק גוף.
בפסיקה עדכנית החלו נשמעו דעות שונות וסותרות, כאשר חלק מהשופטים מקבלים את הטענות, ומעמידים את הריבית על 2%, בין היתר, בניסיון ליצור התאמה לתקנות ההיוון המתוקנות, בעוד ששופטים אחרים מותירים את ריבית ההיוון הקיימת (3%) על כנה.
שאלה מורכבת זו התגלגלה לפתחו של ביהמ"ש העליון, ואף הובילה להקמת ועדה בין משרדית של משרד האוצר ומשרד המשפטים ("ועדת קמיניץ") שפרסמה את מסקנותיה בדו"ח מיוחד.
לאחרונה הכריע ביהמ"ש העליון בסוגיה (
ע"א 3751/17 וע"א 4268/17
), בין היתר על יסוד מסקנות והמלצות הועדה, והחליט להותיר את ריבית ההיוון על פיצויים בגין נזקי גוף בשיעור של 3%. 
יחד עם זאת, "לא הכל אבוד", ולא נאמרה עדיין המילה האחרונה. [עדכון 22.11.2020: בקשה לקיים דיון נוסף בפסה"ד, בהרכב מוחלט, נדחתה לאחרונה (10.11.2020) - דנ"א 6370/19 - ר' ההחלטה כאן].
הן בדו"ח ועדת קמיניץ והן מביהמ"ש העליון יצאה הקריאה להתערבות המחוקק ועד שהדבר יבוצע קיימת הסכמה רוחבית למעשה, לפיה גם ניכוי תגמולי הביטוח הלאומי יעשה לפי ריבית היוון בשיעור של 3%, על מנת למנוע פער ופגיעה בניזוקים.

Question 8

ממה מורכב הפיצוי?

Accepted Answer

בגדול, פיצוי בתביעה בגין נזקי גוף מורכב, נקבע ו"מחושב" בהתאם ל"ראשי נזק" מוכרים ומקובלים בחוק ובפסיקה, ובהם ראשי הנזק העיקריים הבאים (ליתר פירוט והרחבה קראו לגבי כל ראש נזק בנפרד):
 
כאב וסבל(או פיצוי בלתי ממוני) מה שרבים נוהגים לכנות "עוגמת נפש" וכשמו כן הוא - נועד לפצות על נזק שאיננו נזק ממוני; 
הפסדי שכר או אובדן כושר השתכרות הן לעבר והן לעתיד - ככל שפגיעה ונזק גוף גרמו - בנוסף לפגיעה הגופנית\נפשית כשלעצמה, גם לנזק ממוני בדמות פגיעה בשכר, הפסד שכר או פגיעה וירידה ביכולת\פוטנציאל ההשתכרות, לעבר ו/או לעתיד, הדבר מקנה עקרונית זכאות לפיצוי; 
הפסד זכויות סוציאליות ו/או הפסד פנסיה לעבר ולעתיד - פגיעה ונזק גופניים\נפשיים משליכים ועלולים לפגוע גם בזכאותו של הניזוק לזכויות סוציאליות נלוות ו/או זכויות לפנסיה, והדבר מקים לו זכות לפיצוי גם בגין כל פגיעה והפסד שנגרמו ו/או שייגרמו לו מבחינה זו;
עזרת הזולת (ידוע גם כעזרת צד ג' או סיעוד) לעבר ועתיד -  נפגע שניזוק נזק גוף נהוג לפצותו בגין עזרת הזולת\עזרת צד ג'\סיעוד לו נדרש ו/או יידרש בעתיד, בוודאי בתמורה (כסף) אך גם שלא בתמורה (חינם; עזרת בני משפחה למשל) ככל שמדובר בעזרה חריגה ומעבר לנהוג ולמקובל בין בני משפחה;
הוצאות שונות (רפואיות ואחרות) לעבר ועתיד - פגיעה ונזק גופניים\נפשיים, כרוכים או עשויים להיות כרוכים, גם בהוצאות נלוות, ובראש ובראשונה הוצאות רפואיות (רכישת תרופות, משחות, עזרים רפואיים, השתתפות עצמית בטיפולים, טיפולים שאינם בסל הבריאות וכו') ומזכים בפיצוי בהתאם;
נסיעות\ניידות לעבר ולעתיד - פגיעה ונזק גופניים\נפשיים עשויים גם להשליך על יכולת הניידות\נסיעה של הנפגע, ולחייבו לעשות שימוש - בכלל או באופן מוגבר, בתחבורה חלופית ו/או ציבורית, והניזוק עשוי להיות זכאי מבחינה זו לפיצוי והחזר הוצאותיו, בוודאי בגין הוצאות נסיעה וניידות שהוציא ויוציא לצורכי קבלת טיפולים רפואיים;
 
כאמור, אלו ראשי הנזק העיקריים ולהם עשויים להתווסף, בהתאם לטיב העניין והתביעה ונסיבות כל מקרה לגופו, ראשי נזק נוספים.
שיעור והיקף הפיצוי בכל ראש נזק כשלעצמו, וכמכלול, תלוי, כמובן, בנסיבותיו של כל מקרה לגופו.
יחד עם זאת, חשוב גם לדעת ששיעור והיקף הפיצוי תלויים גם במגבלות אובייקטיביות וכלליות הקבועות בחוק ובפסיקה, כך, למשל, לגבי ראש הנזק של "כאב וסבל" ומגבלת השכר שניתן לקחת בחשבון לצורכי חישוב הפסדי שכר בתביעות פלת"ד (תאונות דרכים). 
רוצים לשמוע עוד? הרחיבו את קריאתכם או פנו עוד היום לייעוץ משפטי מקצועי לבדיקת הפיצוי וראשי הנזק הרלבנטיים לגביכם!

Question 9

מה זה פיצוי בגין "כאב וסבל"?"

Accepted Answer

כאב וסבל, או פיצוי בגין נזק בלתי ממוני, שאותו רבים מכנים "עוגמת נפש", משמעו, בעצם, כל אותן השלכות והשפעות שיש לפגיעה בתאונה על הניזוק שאינן בהכרח ניתנות למדידה וכימות ממוני פשוט או פשטני. זאת, בשונה, למשל, מהפסדי שכר (נזק ממוני) שעל קיומם ניתן לרוב ללמוד ולהסיק, לרוב, מתוך עיון בתלושי שכר והשוואה בין השכר שלפני התאונה לשכר שלאחריה.
 ״ואשר לשאלת ההערכה של דמי-הנזק בשל הכאב והסבל: האמת ניתנה להיאמר כי אם לצורך קביעת דמי-הנזק אשר בראשי נזיקין כלליים אחרים עומדים לרשותו של בית-המשפט לפחות חומר סטטיסטי מקובץ או מוכח, וראיות של ממש הלקוחות מתוך עבו­ דתו היומיומית של הניזק, הנה בחישוב דמי-הנזק בראש נזיקין כללי זה הפרוץ מרובה על העומד והניחוש על המוחש. כיצד זה אפשר להעריך, במדויק או אפילו בקירוב, בכסף או בשווה-כסף את הכאב והסבל או את הצער והבושה של אדם שנקטעה ידו או רגלו, או שמהלך על רגליו והדאגה מכרסמת את לבו כי ימיו ספורים עלי אדמות?״ (ע״א 70/52 גרוסמן נ׳ רוט, פ״ד ו 1242, 1254.
"גם המשפט העברי הכיר בכאב וסבל, אף ששומת הנזק קשה היא אף לשיטתו (ראו רמב"ם, נזיקין חובל ומזיק ז, ט'; ד"ר ז' ורהפטיג, "שומת הנזק כיצד", מגל ג' (תש"מ), 11-7; ש' אלבק, פשר דיני הנזיקין בתלמוד, 90). החובל בחברו - לענייננו, האחראי בנזיקין כלפי חברו -חייב כלפיו, על פי המשפט העברי, בחמישה ראשי נזק: "בנזק, בצער, בריפוי, בשבת ובבושת"(משנה בבא קמא ח, א'). הנזק הוא הירידה בדמיו של הניזוק מחמת החבלה; הצער הוא, ביסודו, מה שייקרא בלשוננו כיום כאב וסבל; הריפוי - כפשוטו; השֶבֶת הוא אבדן השתכרותו בימי מחלתו; והבושת היא הבושה שנגרמה לו, העשויה בימינו לבוא אף היא בגדרי כאב וסבל. הגמרא (בבלי בבא קמא, פ"ה ע"א) מסבירה כיצד שמים את הצער - הכאב והסבל -והיא יוצאת מן ההנחה כי אדם לא ייטול כל ממון שבעולם מראש כדי שתיקטע ידו, אלא האומדן נעשה במקרה שאדם חויב על ידי המלכות כי תיקטע ידו, כמה ישלם בעבור קטיעתה בסם (אם נרצה, בהרדמה - א"ר), כנגד קטיעתה בסיף בלעדי זאת. לעניין הבושת ראו שם, פ"ו ע"א - פ"ז ע"א. נביא דברים בלשון ההלכה (רמב"ם, נזיקין, הלכות חובל ומזיק, ב', ט', י'):'(ט) כמה הוא הצער, הכל הוא לפי הניזק יש אדם שהוא רך וענוג מאוד ובעל ממון הרבה, ואילו נתנו לו ממון הרבה לא היה מצטער מעט(נכון לשאת ולוא צער מועט - א"ר). ויש אדם שהוא עמלן וחזק ועני ומפני זוז אחד מצטער צער הרבה. ועל פי הדברים האלה אומדין ופוסקין הצער.(י) כיצד משערין הצער, כמקום שחיסרו אבר, הרי שקטעו ידו או אצבעו אומדים כמה אדם כזה רוצה ליתן בין לקטוע לו אבר זה בסיף או לקטוע אותו בסם אם גזר עליו המלך לקטוע ידו או רגלו, ואומדין כמה יש בין זה לזה ומשלם המזיק...'.עינינו הרואות כי הסבל נמדד באופן אינדיבידואלי, בכל מקרה לגופו, אך הוא הוכר מימים קדמונים כבר פיצוי." - ע"א 9656/03 עזבון מרציאנו נ' זינגר, [פורסם בנבו] פסקה ל"ג (2005)
 
בתביעות מכוח חוק הפלת"ד (תאונות דרכים), מאחר ומדובר בחוק סוציאלי שמטיל אחריות מוחלטת (ללא צורך בדיון והוכחת אשם), הוגבל הפיצוי בראש נזק זה בחוק מלכתחילה ל"נוסחת חישוב" שמורכבת משקלול נתונים (נכות, ימי אשפוז וכו') ושלא נרחיב בה את הדיבור.
להבדיל אלפי הבדלות, בתביעות נזיקין, בהן יש להוכיח את רכיב האחריות והחבות כתנאי להצלחה התביעה, הפיצוי בראש נזק זה אינו מוגבל ונתון, הלכה למעשה, לשיקול דעת בית המשפט, המשקלל לעניין זה שיקולים ופרמטרים שנקבעו בפסיקה.
במרוצת השנים התגבשו בפסיקה עקרונות ושיקולים מנחים לפסיקת פיצוי בראש הנזק של "כאב וסבל". כך, בקביעת גובה הפיצויים בגין כאב וסבל נקבע שיש להתחשב בנתונים מסוימים, כגון גילו של הנפגע, תוחלת חייו הצפויה במומו, חומרת הפגיעה ותוצאותיה ארוכות הטווח לרבות הפגיעה בהנאות החיים, האפשרות לרכוש הנאות תחליפיות, אובדן הסיכוי להקים משפחה, כיעור, סיכויי ההחלמה או ההחמרה העתידיים, פגיעתו הפיסית של הניזוק, משך האשפוז, הסבל שנגרם לניזוק עקב הנכות והאפשרות שיתפרנס בכבוד, נסיבות היגרם הנזק, הטיפול הרפואי לו נזקק הנפגע, אופיו של הטיפול הרפואי וכיוצא באלה (ר' למשל ד' קציר פיצויים בשל נזק גוף (כרך א) וע"א 675/82).
כאמור, מדובר בעקרונות ושיקולים (לא ממצים) ומנחים בלבד וככלל, ביהמ"ש יפעיל את שיקול דעתו בהתאם לנתוני המקרה וישקול וישקלל את מכלול השיקולים ומורכבות הנזק בכל מקרה לגופו ובמטרה לפסוק לניזוק האינדיבידואלי פיצוי הולם לנזק שנגרם ספציפית לו.

Question 10

נגרם לי נזק גוף אבל אני בהליך של פשיטת רגל - האם אני זכאי לתבוע והאם יש טעם בכלל לתבוע ואוכל לקבל משהו מכספי הפיצוי או שהכספים ילכו לנאמן ופשיטת הרגל?

Accepted Answer

הליכי פשיטת רגל לא שוללים את זכותו של פושט הרגל לתבוע ולקבל פיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו (בהנחה, כמובן, שיש עילת תביעה). יחד עם זאת, הזכות להגיש תביעה, או להמשיך בניהול תביעה קיימת שבמהלכה נפתח הליך פשיטת הרגל, מותנית בקבלת אישור ביהמ"ש הדן בהליך פשיטת רגל. כן יש לדעת כי לאחר שנים ארוכות בהן חלה "הלכת ידידיה" הותיקה [הלכה משנת 1968; ע"א 38/68 הנאמן בפשיטת רגל של ידידיה ראובן נגד ראובן, פ"ד כב(2) 14,  [(1968, שקבעה כי זכות תביעה על נזק שנגרם לגופו של פושט הרגל היא זכות אישית שלא עוברת לנאמן, וכי הפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לפושט הרגל שייך לפושט הרגל בלבד, לא מכבר ביטל ביהמ"ש העליון הלכה זו ]ע"א 10217/16, 5613/17 ו- 6447/17 ב.ת.ב - בניני תעשייה באר שבע בע"מ נ' רפאל ג'ינר (מיום 17.01.19); לאחרונה נדחתה גם בקשה לקיים דיון נוסף בעניין - דנ"א 1996/19  - פסק דין מיום 11.1.2021) במובן זה שנקבע כי הזכות להגיש תביעה בגין עוולה שגרמה לנזק לכושר השתכרותו של פושט הרגל (ולזכות בפירותיה) שייכת לנאמן. במילים אחרות: הפיצוי בגין ראש הנזק של הפסדי שכר (עבר ו/או עתיד) שייך לנאמן, ולא לפושט הרגל. אך נדגיש ונסייג מייד - רכיבי פיצוי  אחרים שאינם הפסדי שכר (כאב וסבל, הוצאות, עזרה וכו') ממשיכים להשתייך לפושט הרגל, ולא לנאמן, כך שהוא זכאי לקבל לידיו את הפיצוי בגינם. כמו כן, לא כל הפסדי השכר שייכים והולכים לנאמן, אלא רק אותו חלק בהפסדי השכר המתייחס לתקופה שעד למתן הפטר בעניינו, שלגביה, ורק לגביה, יועבר הפיצוי ברכיב זה לנאמן. ביהמ"ש העליון התווה בפסק דינו גם את דרכי החישוב. אם כן, גם ניזוק בהליכי פשיטת רגל זכאי לפיצוי בגין נזק גוף שנגרם לו (גם אם בצורה מוגבלת) כך שאל תמהרו לוותר על זכויותיכם. פנו עוד היום לייעוץ ולייצוג מקצועי של עו"ד המתמחים בתחום. אנו עומדים תמיד לרשותכם.

Question 11

מהו השכר הממוצע במשק ולמה הוא רלבנטי וחשוב בתביעות נזקי גוף ?

Accepted Answer

השכר הממוצע במשק הוא מדד סטטיסטי שמבטא את גובה השכר החודשי הממוצע של כלל השכירים במשק בתקופה נתונה (בדרך-כלל חודש), כפי שמחושב ומפורסם על-ידיר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מתעדכן אחת לחודש). השכר הממוצע במשק (סך כל העובדים) עומד, נכון ליום פרסום הלמ"ס מיום 4.2.2026, על סך של 13,296 ש"ח.
מה הרלבנטיות והחשיבות של השכר הממוצע במשק בתביעות נזקי גוף? 
השכר הממוצע במשק  עשוי להיות רלבנטי וחשוב במספר צמתים\הליכים עיקריים בעולם תביעות נזקי הגוף השונות ובהם:
בסיס שכר לחישוב הפסדים - אם נפגעת בתאונה ואת\ה אדם צעיר (קטין, חייל משוחרר, סטודנט או מי שטרם בנה קריירה יציבה ("בתחילת הדרך המקצועית"), קיימת הלכה ו"חזקה משפטית" לפיה לך פוטנציאל ויכולת השתכרות בגובה השכר הממוצע במשק, ובהתאם ביהמ"ש יחשב את הפיצוי על אובדן כושר עבודה (הפסדי שכר לעתיד לפחות) כנגזרת מסכום הזה. 
חזקה זו ניתנת, כמובן, לסתירה, במקרים ובנסיבות מתאימים (למעלה או למטה).
תקרת הפיצוי בחוק הפלת"ד (תאונות דרכים) - בתביעות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (פלת"ד), החוק עצמו  קובע תקרת שכר לחישוב הפיצוי – שלוש פעמים השכר הממוצע במשק.  גם אם את\ה מרוויח\ה 100,000 ש"ח בחודש, הפיצוי בגין הפסדי שכר מוגבל ויוגבל בכל מקרה לתקרה של כ-41,300 ש"ח (נכון ל-2026).
ביטוח לאומי - תפיסת השכר הממוצע במשק היא אחד מעמודי התווך של חוק הביטוח הלאומי. הקשר ביניהם הדוק ומשפיע ישירות על גובה הקצבאות והמענקים שאת\ה עשוי\ה לקבל אם נפגעת בגוף. למשל, עבור חיילים, מתנדבים בשירות לאומי או קטינים שנפגעו, הביטוח הלאומי משתמש בשכר הממוצע במשק כבסיס לחישוב הקצבה שלהם, מתוך הנחה שלולא הפציעה הם היו משתלבים בשוק העבודה ומרוויחים לפחות את הסכום הזה. כמו כן, קצבאות נכות רבות צמודות לשכר הממוצע במשק. עם עליית השכר הממוצע בישראל משנה לשנה (ככל שיש עליה),  בראשית כל שנה מתעדכן בהתאמה גם שיעור הקצבה החודשית המשולמת לזכאים.

Question 12

מה זה "גישור" והאם כדאי לי להסכים ללכת לגישור?

Accepted Answer

"גישור" הוא כלי מרכזי , חשוב ויעיל ליישוב סכסוכים בעולם הנזיקין, המאפשר לצדדים להגיע לפתרון מוסכם מחוץ לכותלי בית המשפט.
המגשר נפגש עם בעלי הדין (ביחד ו/או בנפרד - תלוי בצדדים ובמגשר ושיטת העבודה שלו) לפגישה אחת או יותר, בהתאם למורכבות והצורך, כדי לבחון את טענותיהם, להצביע בפני כל אחד מהם על הסיכונים והסיכויים והחוזקות והחולשות שבטענותיו , לדון על על הטענות וטענות הצד שכנגד, וכיצד כל צד רואה את הסכסוך ואיפה עובר ה"קו האדום" מבחינתו , ולנסות להביאם בהתאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך בדרך של פשרה\אחרת, אך מבלי שיש בידו סמכות להכריע בסכסוך באופן מחייב ובכלל.
עקרונות היסוד של ההליך (סעיף 79ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 וכן תקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג-1993):
רצון חופשי: הליך הגישור הוא וולונטרי. לא ניתן לכפות על צד לפנות לגישור ו/או להסכים להצעת המגשר, וכל צד רשאי להפסיק את הגישור בכל עת ובכל שלב.
סודיות וחיסיון: זהו אחד היתרונות הגדולים ביותר. לפי החוק, דברים שנאמרו במסגרת הגישור ומידע שנמסר במהלך הגישור לא ישמשו כראיה במשפט אזרחי, מה שמאפשר לצדדים לדבר בחופשיות, להציג מידע מבלי לחשוש שהדבר ישמש נגדם אם הגישור ייכשל.
ניטרליות המגשר: המגשר אינו שופט ואינו נותן פסק דין. תפקידו הוא לסייע לצדדים לגשר על הפערים, לבחון את הסיכונים והסיכויים בתיק ולמצוא "עמק שווה" שטוב לשני הצדדים. כאמור, הצעתו ודבריו אינם "הכרעה" ואינם מחייבים את הצדדים.
תוקף של פסק דין: במידה והצדדים מגיעים להסכמה בגישור מנוסח ונחתם "הסדר גישור". הסדר זה ניתן להגשה לבית המשפט, אשר מעניק לו תוקף של פסק דין לכל דבר ועניין.

למה כדאי לשקול בחיוב גישור בתביעת נזיקין?
קיצור הליכים: ניהול תביעת נזיקין בבית המשפט עשוי לארוך שנים (עדויות, חקירות מומחים, סיכומים). גישור יכול להסתיים בתוך פגישה אחת או שתיים ולחסוך זמן יקר.
חיסכון בעלויות: ניהול הליך משפטי עשוי להיות כרוך בעלויות לא מבוטלות כגון אגרות, עלות חוו"ד מומחים רפואיים, עלות זימון מומחים ועדים  לעדות, איסוף תיעוד ועוד. גישור עשוי לחסוך חלק מהוצאות אלו.
שליטה בתוצאה: בבית המשפט, את\ה יודע\ת כיצד את\ה נכנס\ת אבל את\ה לא יודע\ת איך תצא\י. פסק הדין הוא בבחינת "הכל או כלום" ונתון להכרעת השופט. בגישור, יש שליטה  – שום דבר לא נסגר ולא נחתם ללא אישור והסכמה  מפורשים.
גמישות ויצירתיות: בגישור ניתן להגיע לפתרונות יצירתיים ובחשיבה "מחוץ לקופסא" שבית משפט לא תמיד יכול לתת, כמו פריסת תשלומים מיוחדת או הכרה בצרכים ספציפיים שחשובים לך מעבר לפיצוי הכספי היבש.
חזרה גנרלית: גישור שמתנהל בפני מגשר נייטרלי, אובייקטיבי ומקצועי מהווה סוג של "חזרה גנרלית" ונותן לכל צד אפשרות מקדימה לראות כיצד בעל מקצוע שמבין עניין ומכיר את התיק, וכיצד השופט שישב בתיק, עלול\עשוי להעריך ולראות את התיק ואת טענותיו של כל צד. גם אם הגישור לא מצליח ולא מסתיים בסופו של יום בהסדר גישור, יש בכך יתרון עצום שמאפשר לכלכל צעדים בהמשך.

השורה התחתונה:
גישור הוא כלי רב חשיבות וערך ומהווה פעמים רבות הזדמנות "לקחת את המושכות" לידיים. 
מניסיוני, תיקים רבים שהיו יכולים להתנהל שנים, מסתיימים פעמים רבות בגישור בפגישה אחת או שתיים, אך גם אם לא וגם במקרים שבהם תיקים לא מסתיימים בגישור - גם אני כעו"ד וגם לקוחותיי יוצאים פעמים רבות מורווחים ועם תובנות וזוויות ראיה נוספות לגבי התיק וכיצד נכון יהיה לנהלו בבימ"ש.
בכל מקרה, ההחלטה אם ללכת או לא לגישור היא תמיד בידי הלקוח ובמידה ונחליט על כך  - אני אלווה אותך לאורך כל ההליך, אציג את הטענות באופן מקצועי ואדאג שהאינטרסים שלך ישמרו, במטרה להשיג את הפיצוי המקסימלי בזמן הקצר ביותר.

נייד : 0544-810614

טלפון: 02-3301900

פקס : 077-6021447

פניה בוואטסאפ*

שאלות נפוצות