top of page

בבלוג שלי אני מעלה פוסטים בנושאים אקטואליים, חשובים 
או מעניינים בכלל, ומעולמי המקצועי ומתחומי עיסוקי במיוחד, או בכלל מעולם המשפט, שכדאי גם ללקוחות, או סתם למי שאינו משפטן, אך מגלה עניין בתחום, לקרוא ולדעת, אפילו אם זה רק לצורכי השכלה וידע כללי

בלוג ופוסטים 

חיפוש
  • תמונת הסופר/ת: ירון יידוב
    ירון יידוב
  • 22 בנוב׳ 2020
  • זמן קריאה 1 דקות

אין לקוח שלא שואל אותנו בשלב כזה או אחר - "אז מה הולך לקרות עכשיו?" או "מה השלב הבא?"

באופן כללי - לדעתנו צריך וכדאי תמיד שכל לקוח יהיה מעורב וידע מהם השלבים בניהול התיק שלו וכיצד מתקדם והולך להתקדם התיק שלו.

לצורך כך הכנו תרשים זרימה פשוט, אך ברור, המסביר את שלבי ניהול ההליך בתיקי נזיקין ות"ד (פלת"ד) - מתחילתו באירוע\תאונה ועד סופו - בפשרה או בפסק דין.

כמובן, שתרשים זה לא מתיימר לתאר באופן מלא את ניהול ההליך או כל מקרה באשר הוא, ומטבע הדברים תמיד יש ויהיו מקרים ותיקים שבהם יהיו וריאציות ושינויים.

יחד עם זאת, יש בתרשים זה כדי לתת מושג והבנה כלליים כיצד מתנהל והולך להתנהל ולהיראות ניהול התיק שלכם.


ree



 
 
 

בפסק דין חדש שניתן לאחרונה ברע"ע 4393/22, רע"א 5379/22 ו-7321/22 (פסק דין מיום 31.7.24) דן ביהמ"ש העליון הנכבד במספר ערעורים, שבכולם עלתה שאלה משותפת והיא - מה דינו של שימוש "כניסה" לרכב\"ירידה" מרכב, המוכר כשלעצמו כשימוש המהווה תאונת דרכים, וזאת אגב פעולות ושימוש שבמהותם מהווים "פריקה וטעינה", המוחרגים כשלעצמם מתחולת חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.

לאחר שנים של פרשנות מרחיבה, חוסר אחידות בפסיקה והכרעות שונות ואף סותרות בערכאות השונות, וכאשר הלכת אוסם (רע"א 418/03) קובעת כי במקרה של קיום מקביל\"התנגשות" של שימוש מוכר לצורכי החוק ושימוש מוחרג לצורכי החוק, גובר השימוש המוכר, החליט ביהמ"ש העליון כי הגיעה השעה לחדד, להבהיר ואף לשנות את ההלכה, ולתת תשובה ברורה ו"פשוטה", ככל הניתן, אימתי כניסה\ירידה אגב "טעינה ופריקה" ייחשבו או לא ייחשבו "תאונת דרכים". בפסק דינה של כבוד השופטת וילנר (אליה הצטרפו בהסכמה כבוד השופטים עמית ורונן) ניסחה כב' השופטת וילנר את השאלה\המבחן שיש ליישם בהקשר זה, ושבתשובה להם תלוי סיווג התאונה (אם תאונת דרכים אם לאו) והם האם בין הכניסה לירידה מהרכב התקיים שימוש מוכר אחר (כמו נסיעה) או שאלמלא הפגיעה במהלך הכניסה\ירידה מהרכב היה אמור להתקיים שימוש מוכר אחר. כבוד השופטת וילנר מבהירה כי שימוש של "פריקה וטעינה" שהתקיים בין הכניסה לירידה, או שהוא ה"שימוש" שהיה אמור להתבצע לולא הפגיעה, אינו הופך כניסה\ירידה מרכב שנעשו אגב כך לשימושים הגוברים על ההחרגה של "פריקה וטעינה", והלכה למעשה, שולל את היותם "כניסה"\"ירידה" לצורכי החוק.

ללא ספק מדובר בפסיקה חשובה שמבקשת להתמודד עם חוק מיושן וניסוחים מסורבלים וליצור - לא רק אחידות בפסיקה באמצעות מנגנון בחינה "פשוט וברור" יחסית, אלא מבקשת גם במידה רבה לעשות סדר והגיון ולמנוע כניסה מהדלת האחורית של פעולות שהוחרגו במפורש ע"י המחוקק מגדר החוק פריקה וטעינה).

כמו תמיד, רק ימים יגידו האם האם אכן מדובר בהלכה שתייעל ותיצור בהירות ואחידות והאם אכן בכך יינתן הפתרון. נצטרך להמתין ולראות לאורך זמן כיצד הערכאות השונות מיישמות את פסה"ד החדש במקרים השונים והמגוונים שיעלו בפניהם.

בכל מקרה, פסק הדין מחדד ומדגיש את החשיבות של בחינה מקצועית ודקדקנית של כל מקרה ומקרה לנסיבותיו, באמצעות ייעוץ משפטי מקצועי ועורך דין לנזקי גוף ותאונות דרכים הבקיא במטריה המשפטית כמו גם בפסיקה העדכנית.

נפגעתם ונגרם לכם נזק גוף? לא בטוחים אם מדובר בתאונת דרכים? לא יודעים אם מגיע לכם פיצוי? פנו עוד היום לקבלת ייעוץ משפטי.

 
 
 

לקוח משרדנו שחלה במחלה קשה (100% נכות) במסגרת עבודתו פנה למשרדנו להגשת תביעה נזקית וזאת כאשר שיעור התגמולים שהוא מקבל ויקבל מהמוסד לביטוח לאומי עולים על 11,000,000 ש"ח.

הלקוח הגיש תחילה, באמצעות משרד עו"ד אחר, תביעה לביהמ"ש המחוזי, אך זו נמחקה מאחר ולא הוגשה חוות דעת רפואית לתמיכה בטענות שברפואה ובנזקים.

כאשר הלקוח פנה למשרדנו כבר התעוררה במלוא חריפותה טענת התיישנות שהעלו הנתבעים ושהתמקדה במועד גילוי הנזק (המחלה ממנה סובל הלקוח) ובשאלת האחריות והחבות, כאשר נטען כי הלקוח ידע על מחלתו ועל הקשר בינה לבין עבודתו שנים ארוכות קודם להגשת התביעה והיה עליו להגישה הרבה קודם לכן.

כן נטען כי הלקוח לא פעל להגיש חוות דעת רפואית, כי הגשת תביעה חדשה לאחר מחיקת התביעה הקודמת מחוסר מעש למעשה, מהווה התנהלות שלא בתום לב וכי בכל מקרה נזקיו של הלקוח "נבלעים" בתגמולים שהוא מקבל ויקבל מהמוסד לביטוח לאומי, כך שהוא לא זכאי, לכאורה, לפיצוי נוסף.

תביעה נפרדת שהגיש המוסד לביטוח לאומי בגין התגמולים שהוא שילם, משלם וישלם ללקוח נמחקה גם היא לאחר שהתקבלה בקשה לסילוק על הסף שהגישו הנתבעים, בין היתר ובעיקר בטענה של התיישנות התביעה.

למרות זאת, ולמרות שהלקוח עצמו כבר איבד אמון ולא האמין שיוכל להצליח בתביעתו - לא אמרנו נואש ופעלנו בנחרצות להגיש תביעה מחדש בשיתוף עם ב"כ המוסד לביטוח לאומי ותמכנו את התביעה בחוות דעת מומחה רפואי מתאים.

בהמלצת ביהמ"ש, שלא חסך הערותיו בעניין הסיכונים הצפויים בניהול ההליך, בין היתר ובעיקר מבחינת ההתיישנות, כמו גם התנהלות התובעים (הן הלקוח והן הביטוח הלאומי), פנינו לגישור.

לאחר הליך גישור מוצלח עלה בידינו להשיג עבור הלקוח פיצוי בסך של 285,0000 - וזאת מעבר לתגמולי הביטוח הלאומי המשמעותיים (למעלה מ-11 מליון ש"ח כאמור) שהוא קיבל, מקבל ויקבל ולמרות טענותיהם הלא מבוטלות של הנתבעים.

גם אתם סבורים שהתיק שלכם אבוד? לא בהכרח!

פנו עוד היום למשרדנו ונשמח לבדוק ולסייע לכם במימוש ומיצוי זכויותיכם.

ree


ree


 
 
 

צור קשר

רחוב זיסמן עמנואל 31/20,

ירושלים, מיקוד 9313586

 

טל' : 02-3301900

  נייד : 0544-810614

 פקס': 077-6021447

 

דוא"ל: office@lawyed.co.il

  • Threads
  • Whatsapp
  • Facebook
  • Instagram
bottom of page